תוכן

ז) ובבחי' זו, נקראים המוחין: רא"ש. כי אות ר', מורה: על אחורים פשוטים דאלהים. ואות ש’, מורה: על אלהי"ם דמלוי יודי"ן. ואות א', מורה על הכללות של שם אלהים. וזהו סוד פסוק ויבא דוד עד הראש, אשר ישתחוה שם לאלהים. ואמרו רז"ל בקש דוד לעבוד ע"ז. והענין הוא, במה שהודעתיך, כי כל הקליפות נאחזים במוחין אלו דאלהי"ם דקטנות, שהם בחי' הראש כנז’, כי הוא בגימטריא אלהים בכל בחינותיו. ורצה דוד להחריב העולם, ולהחזיר אלו האלהים למקומם בראש, כמו בזמן הקטנות והיניקה. וזהו סוד, אין אדם חוטא, אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות. כי נתמלאים המוחין, מרוח אחרת, של דין הקשה הנאחז באלהים.